<h1>כל בו הלכ' אבל וטומאת המת</h1>
<h2>דף יט:</h2>
ופר"י ב"ר מאיר ז"ל מתוך המשנה [ד'] חלוקי חלונות המביאין טומאה בין בית לבית ובין בית לעליה. אם הוא עשוי לשום תשמיש (שיש) [ויש] בו טפח על טפח מרובע מביא טומאה ואם מעטו כל שהוא אינו מביא. והוא שמעטו בדבר שאינו מקבל טומאה ומבטלו. ואם [אינו] מבטלו צריך שיסתום כל החלון ואז חוצץ. וחלון העשוי לאור' בידי אדם גלוי שעורו כפונדיון (האצטלקי) [האיטלקי] שהוא כסלע (מדינית) [נירונית]. התחיל לסותמו ולא הספיק לגמרו אם נשתייר אצבעיי' [על אצבעיים] ברוחב גודל מביא טומאה פחות מכן הרי זה כסתום ואינו מביא טומאה. וחלון שנעשה שלא על ידי אדם שעורו כמלא אגרוף של בן בטיח והוא כראש גדול של כל אדם. וחלון העשוי לאויר לשמור גנות ופרדסים שעורו כמלא מקדח סתם.
<h2>דף ק:</h2>
ואח"כ עושין מעמדות כדי שיפסקו מן המלוין הרוחות הרעות שלוו את המת.
